רש"י על מנחות צ״ג ב

1 דנין קרבן יחיד מיחיד - מעולת ראייה דהוי נמי קרבן יחיד:

2 דנין - סמיכה בקרבן יחיד דכתיב ביה סמיכה בגופיה דכתיב וסמך מפר העלם דבר של ציבור דכתיב ביה סמיכה בגופיה וסמכו זקני העדה ויקרא ד׳:ט״ו:

3 לימד על עולת חובה - כגון האי דמילואים ועולת ראייה כמו עולת חובה היא:

4 כל הני למה לי - והנך כולהו מחד ידו ממעטי:

5 ושלוחו של אדם כמותו - דגמרינן קדושין דף מא: מפסח דכתיב ושחטו אותו כל קהל וגו':

6 סמיכה שירי מצוה. שאם לא עשאה לא מעכב:

7 כאילו לא כיפר - כאילו לא עשה מצוה מן המובחר כדכתיב ויקרא א וסמך ונרצה ואפילו הכי כיפר דכפרה בדם הוא:

8 ולא על הצואר - היינו הגרון בית השחיטה:

9 הגביים - היינו גב:

10 דקאי להדי רישיה - בשוה הראש אימא לא נמעט:

11 על הצדדין - של ראש על הלחיים:

12 מהו שתחוץ - בין ידו לבין הראש:

13 כתיב ידו - חסר:

14 אקפד - על שלא אמרה משמו ואקשי ליה אי ס"ד וכו' למה לי דכתב רחמנא בשום מקום בתורה ידיו מלא לכתוב ידו ומשמע נמי תרי:

15 ידו דסמיכה קאמרי - דמשמע תרי והא לא אשכחן ידיו מלא דסמיכה:

16 סמיכה דבהמה קאמרי - דכל מקום שנאמר ידו משמע תרי:

17 מאי קאמר - במקום שסומכין שוחטין כלומר דלאחר שסומכין לאלתר שוחטין שתכף לסמיכה שחיטה דהכי מסתבר שפיר ע"א מאי קאמר דמשמע ליה דבאותו מקום בבהמה שסומכין שם שוחטין והלא אין סמיכה בצואר נ"ל:

18 במקום שסומכין - בעזרה במקום הטבעות דבשעת סמיכה היו ישראל רשאין ליכנס שם: